החלטה בתיק בש"א 3387/04

1.                 זוהי החלטה בבקשת המבקשים, למחוק את המילים: "בסדר דין מקוצר" מכותרת כתב התביעה שהגישה נגדם המשיבה. החלטתי לדחות את הבקשה ולהלן נימוקי ההחלטה.

2.                 ביום 01.02.04, הוגש כתב התביעה המקורי בתיק זה, ע"ס 777,266 ש"ח. המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן בה טענו בין היתר, כי  התביעה אינה מתאימה לדיון בסדר דין מקוצר. הדיון בבבקשה נקבע ליום 04.05.04 ונדחה ליום 22.06.04. ביום 08.06.04, הגישו המבקשים בקשתם למחיקת הכותרת, אשר התייחסה לכתב התביעה המקורי, וכן הגישו בקשה לתקן את בקשת הרשות להתגונן. סמוך לאחר הגשת הבקשה, הודיע ב"כ המשיבה, כי בכוונת המשיב להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, וביקש לבטל את הדיון, ולהאריך את המועד להגשת תשובה לבקשה. הדיון בוטל והמועד הוארך כמבוקש.

המשיבה הגישה בקשה לתיקון כתב התביעה, ובקשתה התקבלה, לאחר שהמבקשת לא התנגדה לבקשה. ביום 23.09.04 הוגש כתב התביעה המתוקן (ע"ס 854,077 ש"ח). לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן, הודיעו המבקשים, כי הם עומדים על בקשתם למחיקת כותרת, למעט טענה אחת שהדיון בה התייתר עקב תיקון כתב התביעה.

הדיון בבקשה למחיקת הכותרת להלן, יתייחס איפוא, לכתב התביעה המתוקן, ולטענות  עליהם עומדים המבקשים לאחר תיקון התביעה.

3.         טענות המשיבה בכתב התביעה:

            בכתב התביעה נטענו בין היתר טענות כדלקמן:

א.                 המבקשת מס' 3, ניהלה אצל המשיבה חשבון עו"ש, כאשר המבקשים מס'  1 ו - 2 ערבו להתחייבות המבקשת מס' 3 כלפי המשיבה, ע"פ כתב ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום, עליו חתמו ביום 02.02.81.

ב.                  בנוסף חתמו המבקשים מס' 1 ו - 2 ביום 27.06.88, על שטר משכנתא, לפיו משכנו זכויותיהם במקרקעין כאמור בשטר המשכנתא, להבטחת חיוביהם האישיים, וחיובי המבקשת מס' 3, כלפי המשיבה.

ג.                   המבקשת מס' 3 לא עמדה בהתחייבויותיה כלפי המשיבה, ולפיכך הגישה המשיבה ביום 30.07.01, בקשה לביצוע המשכנתא בלשכת ההוצאה לפועל. ב"כ המשיבים מונה כונס נכסים לביצוע המשכנתא.

ד.                  המבקשים הגישו המרצת פתיחה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בה התבקש בית המשפט הנכבד לקבוע, כי המשיבה אינה זכאית לממש את המשכנתא, וכי יש לבטל את מינוי כונס הנכסים.

ה.                 בעת הדיון בהמרצת הפתיחה שהתקיים ביום 18.04.02, הגיעו הצדדים להסדר פשרה, בו הסכימו בין היתר כדלקמן:

1)      מבלי שמי מהצדדים הודה בטענות הצד השני, הוסכם, כי המבקשים יעבירו  למשיבה סך 450,000 ש"ח עד ליום 18.01.03, כאשר עד לאותו מועד יעוכבו הליכי ביצוע המשכון, והוסכם, כי אם לא יעמדו בהתחייבותם זו, תהא המשיבה רשאית להמשיך בהליכי מימוש המשכון.

2)      הוסכם, כי: "הצדדים ינהלו מו"מ במשך 45 ימי עסקים על מנת להגיע להסדר סופי ביחס לסכום החוב לבנק (המשיבה - ג.ג.) ואופן תשלומו... היה ולא יגיעו הצדדים להסדר, תידון המחלוקת בכל הליך משפטי שימצא הבנק לנכון ... ".

3)       הצדדים הסכימו, כי אם יקבע כי סכום חובם של המבקשים למשיבה, נמוך מסך 450,000 ש"ח, תחזיר המשיבה למבקשים את הסכום ששולם ביתר.

4)       עוד נקבע בהסדר הפשרה, בסעיף 10 להסדר, כי המבקשים יהיו רשאים למכור את הנכס הממושכן בתנאים מסויימים שנקבעו בסעיף 10 להסדר, כאשר, "במקרה כזה יופקד הסכום שיתקבל מהמכירה, שמעבר לסכום התשלום בבנק בהשקעה נזילה או בפקדון קצר מועד לבחירת המבקשים".

הסכם גם, כי: "כל סכום שיופקד כאמור שיהא מעבר לסכום החוב שיקבע בדיון יוחזר למבקשים בתוספת הרווחים בהשקעה או בהפקדה כאמור".

ו.          המשיבה הודתה בסעיף 18 לתביעה, כי "הנתבעים שילמו לתובע סכומים שיש בהם כדי לכסות את חובם לתובע ... ", אך לטענתה, "בסרבם להכיר בחלק כלשהו מחובם לתובע, מחייבים הם את התובע להגיש תובענה זו, בה יתבקש בית המשפט הנכבד להכריע בשארית החוב, בין אם מדובר בחלק שכוסה על ידי הפקדה לחשבון ובין אם מדובר בחלק שנותר ביתרת חובה בשל הפקדת הכספים לפקדון נזיל, בהתאם להסכם בין הצדדים".

ז.         לאחר סעיף 18 לכתב התביעה, מופיעה בכתב התביעה כותרת: "ב. המחלוקת בפרשנות ההסכם, ולחילופין עמידה על זכות הנעשית בחוסר תום לב".

בסעיפים 32-19 הבאים לאחר כותרת זו, מתוארת המחלוקת בין הצדדים, באשר להוראת סעיף 10 להסדר הפשרה, ולשאלת אופן השקעת הכספים שהפקידו המבקשים אצל המשיבה, מעבר לסך 450,000 ש"ח (לאחר שמכרו את הנכס הממושכן לצד ג' כפי שהותר להם לעשות בסעיף 10 הנ"ל).